גזר דין בתיק ת"פ 22775-01-13

ההסדר והרקע

1.       במסגרת הסדר טיעון הודו הנאשמים שלפני בביצוע 105 עבירות של ניכוי ביודעין של מס תשומות מבלי שיש מסמך כאמור בסעיף 38 ל חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 [ החוק], עבירות לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק ביחד עם סעיף 38 לחוק, ולגבי נאשם 3 - גם 105 עבירות על סעיף 119 לחוק. הם הורשעו על פי הודאתם.

2.       הצדדים הגיעו להסדר "סגור" באשר לרכיבי המאסר, כמפורט בפרוטוקול 10.3.13 ובמסמך במ/1 שהוגש. ענין הקנס הושאר לשיקול דעתי.

3.       הצדדים טענו לעונש ביום 10.3.13 ונאשם 3 נשלח לקבלת חוות דעת של הממונה על עבודות השירות, לבדיקת התאמתו. ביום 11.4.13 נתן הממונה חוות דעת לפיה נאשם 3 מתאים לעבודות שירות.

כתב האישום

4.       נאשמות 1 ו-2 הן חברות פרטיות אשר עסקו בתקופה הרלוונטית בענף הטקסטיל. נאשם 3 שימש כמנהל הפעיל שלהן. הנאשמים היו חייבים להגיש דוחות תקופתיים למע"מ, כקבוע בחוק.

5.       במהלך התקופה שבין מאי 2009 עד פברואר 2012 ניכו נאשמים 1 ו-3 ביודעין מס תשומות בסך מצטבר של 419,168 ש"ח מבלי שהיו להם לגביו חשבוניות מס שהוצאו כדין, באמצעות 84 חשבוניות מס כוזבות על שם עוסקים שונים, מבלי שסיפקו להם בפועל את השירותים המפורטים בחשבוניות. הנאשמים רכשו את חשבוניות המס הכוזבות מאדם בשם רפי בן שושן, אשר תיווך ומכר להם חשבוניות אלה, תמורת עמלה כספית. נאשמים 1 ו-3 עשו את המעשים במטרה להתחמק מתשלום מס.

6.       במהלך התקופה שבין ינואר 2009 לאוגוסט 2009 ניכו נאשמים 2 ו-3 ביודעין מס תשומות בסך מצטבר של 105,254 ש"ח מבלי שהיו להם לגביו חשבוניות מס שהוצאו כדין, באמצעות 21 חשבוניות מס כוזבות על שם עוסקים שונים, מבלי שסיפקו להם בפועל את השירותים המפורטים בחשבוניות. גם את חשבוניות המס הללו רכשו הנאשמים מאותו רפי בן שושן.

טיעונים לעונש

7.       בטיעוניהם לעונש הדגישו הצדדים את העובדה שהנאשמים הודו במיוחס להם כבר בחקירה וכן הודו בעובדות כתב האישום באופן מיידי, הסירו את מלוא המחדל הפלילי, כולל הפרשי ריבית והצמדה, והכל - עוד בטרם קיום הקראה בתיק. עוד הודגש סכום המס שהועלם. נאשם 3 נעדר עבר פלילי.

נוסף על אלה, הסנגור ציין את נסיבותיו האישיות של הנאשם, בהן מקרה טרגי שארע לנאשם כאשר היה ילד ואחיו הצעיר נדרס למול עיניו, ואימו נפטרה מצער עקב כך. הסנגור ציין כי החברות הנאשמות הן עדיין פעילות ומעסיקות נכון להיום כ-40 עובדים, שזהו להם מקור פרנסתם. הוא ציין את נטילת האחריות על ידי הנאשם, הבאה לידי ביטוי גם בתשלום המיסים הנדרשים, בדיעבד. לפיכך ביקש להתחשב בדברים הללו בעת השתת הקנס.

דיון והכרעה

8.       שקלתי את טיעוני הצדדים. על פניו נראה לי עונש המאסר המוסכם נוטה לקולא, יחסית לחומרת מעשי הנאשמים, מספרם ומשכם. עם זאת יש לזכור, כי כאשר מדובר בהסדר טיעון, אף כאשר העונש על פניו נראה חריג (בדרך כלל לקולא), בית המשפט שוקל האם למרות החריגות - מדובר באחד מאותם מקרים נדירים, המצדיקים סטייה של בית המשפט מההסדר (ע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל , פ"ד נז(1) 577 [2002]).

9.       נוכח טענות הצדדים, בפרט נוכח הסרת המחדלים ונטילת האחריות המיידית והמלאה מצד הנאשם, החלטתי לכבד את ההסדר. עם זאת, אתן ביטוי מסוים לחומרת המעשים ברכיב הקנס. לפיכך, אני מטילה על הנאשמים את העונשים הבאים:

נאשמת 1 :

קנס בסך 60,000 ש"חאשר ישולם עד ליום 1.9.13;

נאשמת 2 :

קנס בסך 15,000 ש"חאשר ישולם עד ליום 1.7.13;

נאשם 3: